איך מפתחים חוסן אישי למנהלים?
מנהלים רבים שמאופיינים במידה רבה של 'חוסן אישי' עוסקים הרבה מאד מהיום יום שלהם בהתבוננות פנימה. הם מודעים למחשבות, לרגשות ולמניעים שלהם. במהלך יום העבודה יש אינספור הזדמנויות לעצור לרגע ולהפנות את תשומת הלב למחשבה שעברה בראש, לתגובה ולהתנהגות מסוימת, לרגש מסוים שעולה בכל פעם כשאני נפגש עם סיטואציה כזו או אחרת.
הזדמנות לעצור
ההזדמנויות האלו לעצור ולהתבונן, חשובות במיוחד למנהלים שמוצפים במידע רב, מורכב ולעיתים סותר והמלווה לעיתים ברגשות חזקים ולא נעימים.
ההצפה של המידע יכולה להיות גם ממקורות חיצוניים בסביבה (למשל, עומס בנתונים ועובדות, ערוצי תקשורת למיניהם דרישות מהעובדים וכו') וגם ממקורות פנימיים בתוכנו (למשל, תחושת הגוף, רגשות, מחשבות, פרשנויות שלנו וכו').
מתוך ההצפה הזו מנהלים מקבלים החלטות שיש להן משמעות לא רק לעצמם אלא גם לצוותים, לעובדים ובכלל לארגון שבו הם פועלים. לכן, נדרשת מהם היכולת לעשות אינטגרציה מודעת של כל המידע הרב הזה (חיצוני ופנימי) לפני שהם מגיבים.
פיתוח חוסן נפשי
עולם הרגשות של המנהל הוא בעל השפעה מכריעה על הארגון שבראשו הוא עומד. כאשר המנהל משדר חוסר סבלנות, חששות או תסכול, האנשים מסביבו מתחילים להרגיש אותו דבר ותחושת הביטחון שלהם מתפוגגת. לעומת זאת, מנהלים המשדרים נינוחות יחסית ואופטימיות (גם כשהיא זהירה) מייצרים סביבת עבודה אופטימית יותר וכתוצאה מכך, התמודדות יצירתית של כולם עם הקשיים.
כשמדברים על 'אופטימיות זהירה' חשוב להדגיש שאין מדובר בתחושה מלאכותית, מנותקת מעובדות, אלא תחושת ביטחון אותנטית, כזו המבוססת על ערכים חשובים, על המשמעות הגדולה ועל האמון של המנהל ביכולת של אנשיו להתמודד עם קשיים ואתגרים. אחרת, אופטימיות 'מזויפת' תייצר אכזבה, תסכול ותחושת כישלון עבור כולם.
אז מה הם התחומים עליהם נבסס אימון לקראת חוסן אישי?
ראשית, אנחנו מחפשים משמעות. אנחנו עוצרים ושואלים מהו הפשר וכיצד האירועים יכולים להתחבר למצב עתידי טוב יותר ולערכים בהם אנחנו מאמינים ודוגלים. החיפוש אחר משמעות הוא היכולת שלנו לצאת מהמקום או מהמצב הנוכחי ולבנות גשר למצב עתידי אותו אנחנו שואפים להשיג. כך נפגין תקווה ואופטימיות לעתיד טוב יותר.
שנית, 'חוסן אישי' הוא במידה רבה היכולת שלנו להפגין כושר אלתור, לבחון את התנאים, המשאבים והמטרות ולהפוך אותם ל"חומרים" לעבודה, להתמודד עם מה שקיים, לאלתר ולהפיק את הכי טוב שאפשר.
שני הנושאים האלה, המשמעות והאלתור, חשובים מאד ומדגישים את החשיבה החיובית והאופטימית. שניהם ביחד מהווים את התשתית לבניית 'החוסן האישי'. אולם, תשתית זו מחייבת רמה מסוימת של מודעות, אותה, אני מאמין, יש לרבים מהמנהלים.
