כמנהל, הרגשתי "שקוף" מול העובדים שלי. כמעט איבדתי את המשרה שלי.
"בישיבות צוות תמיד היו מתעוררים ויכוחים והתנגדויות סביב הפתרונות והרעיונות שהבאתי. הם שמעו אבל לא באמת הקשיבו לי. כל אחד מהם היה חוזר לעמדת העבודה שלו וממשיך לפעמים הפוך ממה שקבענו. קשה מאד לנהל ככה.
הביטחון שלי הלך וירד. מצאתי את עצמי לפעמים מרים את הקול אבל לא אהבתי את זה. זה גרם לי יותר לאבד את הסמכות הניהולית שלי. הרגשתי שהאמון האישי מול העובדים מתחיל להישחק.
בסופו של יום "לא סיפקתי את הסחורה", המשימות לא התקדמו בכיוונים הרצויים ולא ניתן היה לעמוד ככה בלוחות הזמנים של ההנהלה. החשש הכי גדול שלי היה לאבד את הפרנסה".
"אבל זה לא היה רק בעבודה. גם בבית מול האישה היה מתח. הייתי חוזר עייף, מותש נפשית ועצבני ונוטה להפגין חוסר סבלנות גם כלפי האנשים הכי קרובים אלי – הילדים.
התחלתי להקשיב לכל מיני הרצאות ופודקסטים בניהול שמצאתי בגוגל, אבל לא הרגשתי שזה מספיק פרקטי. הייתי מוטרד, מתוסכל ועייף. הרגשתי שאין ברירה ושיתפתי במצב גם את מנהלת משאבי אנוש. היו לה כמה טיפים טובים אבל זה לא באמת שינה את המצב.
לאחר המון התלבטויות החלטתי לחפש יועץ ניהול מחוץ לארגון. אם לא הדחיפה מצד אשתי לא הייתי עושה את הצעד הזה. חבר טוב הפנה אותי לד"ר ברק אילון עם המלצה חמה אבל הגעתי מאד סקפטי לגבי הפגישות האלה.
אני חייב להודות שבעקבות המפגשים עם ברק הבנתי שחסמתי כמעט כל אפשרות לתקשורת פתוחה עם העובדים שלי. הבנתי שיש רכיב עמוק יותר שעליי לפתח בעצמי כדי להניע את העובדים ממקום של מנהיגות.
עבדתי עם ברק על כלים מתקדמים לניהול והשפעה בינאישית. תרגלנו סיטואציות שבהם אני נוטה לחסום את עצמי מבחינה רגשית וגם מצבים של קונפליקט שתמיד נמנעתי מהם רק בגלל תחושת איום וחוסר ביטחון. זיהינו את המצבים שבהם אני נוטה לניהול במיקרו-מנג'מנט כך שאשדר שאני באמת סומך.
הרגשתי יותר ויותר בטוח להביא את עצמי באופן אותנטי ממקום בטוח ואסרטיבי. מול העובדים עשיתי תיאום ציפיות מחדש ופתאום גם ישיבות הצוות שלנו היו ממוקדות. מהר מאד הצלחתי לייצר שינוי באווירה בצוות ומעל הכל עמדנו בלוחות הזמנים של המשימות. הרגשתי כל כך טוב עם עצמי שאפילו הופתעתי עד כמה אני מצליח לקדם את האג'נדה שלי בישיבות ההנהלה.
תודה ברק,
שינית לי את חיי הקריירה ואת תחושת המשמעות שאני מקבל יום יום בעבודה".
