בואו נדבר

הצטרפו אלינו לפייסבוק

מפת האתר

האם קיימת פסיכותרפיה של גברים? אני משוכנע בכך.

הניסיון הרב שנצבר במהלך שנים ארוכות בקליניקה שלי מלמד שהמיקוד המגדרי מעלה תובנות רבות על האופן המיוחד שבו מתארגנת הנפש הגברית. המחשבות, הרגשות, תחושות הגוף, כמו גם האופנים ההתנהגותיים, החיצוניים, מקבלים ביטוי שונה אצל גברים ואצל נשים, שהרי השיח החברתי-תרבותי מפצל ואינו שוויוני.

דורות של גברים גדלו לאור שיח מפצל זה. הם תוצר של הסללה וסוציאליזציה של מערכות חינוך, המלוות אותם מגיל צעיר ומעצבות בקרבם את "מודל הגבריות האולטימטיבי", המתאר, בין השאר, אופן חשיבה מסודר, אנליטי, בהיר ורציונאלי, נטייה לאינדיבידואליזם וביטויים של חינוך להישגים, קומפטנטיות ושליטה. הביטויים לכך רבים ומגוונים: כגבר עליך להפגין חזות מקצוענית ומנוסה, בטוחה בעצמה ועתירת הצלחות בלבד. גם כאשר אתה ספקן או שאינך בטוח לחלוטין בדרך שבחרת, לא תראה כלפי חוץ סימני פקפוק או היסוס.

בעולם העבודה הדינמי, עתיר השינויים וחסר הוודאות, עשוי מודל הגבריות האולטימטיבי, המאופיין בנגישות מהירה לתובנות שכלתניות וליעילות האינטלקטואלית להוות יתרון משמעותי. הפגנת ביטחון והצלחה עשויים להיות כרטיס המנוי לעולם הגבריות הזה, וכך גם התפקוד סביב פרקטיקות שונות של תחרותיות, הצבת גבולות, שיפוטיות, בוחן מציאות, סינתזה של מידע, תפקוד בתוך מערכות יחסים הירארכיות והיכולת להפעיל סמכות – כל אלה הם תרומה ייחודית של מודל הגבריות האולטימטיבי לתפקוד בעולם העבודה והקריירה.

אולם יתרונות אלה משרתים את הגברים עד גבול מסוים. מסיבות רבות ושונות רבים מהם אינם מצליחים למלא אחר הציפיות החברתיות מהם להישגיות מרשימה ובולטת. עבור רבים, זו ציפייה עצמית לקומפטנטיות מקצועית גבוהה, אך כזו המתורגמת על ידם לפרפקציוניזם. פרפקציוניזם יהווה עבורם מנגנון הגנה מפני ביקורת או רגשות כואבים של בושה.

 

רבים מגברים אלה רדופים על ידי החשש מכישלונות כואבים או על ידי דיבור על כישלונות כאלה ומתנהלים מתוך מוטיבציה שלא לאכזב אחרים. הם יעשו כמעט הכול כדי להימנע מביקורת או מסיטואציה שמפגישה אותם עם חוסר ידיעה. רגשות לא נעימים אלה עלולים להפגיש אותם עם אזורי הפגיעות שלהם ולהעצים בקרבם רגשות של בושה. במקרים שיבחינו, ולו ברמז דק, כי מופנית אליהם אצבע מאשימה על הפסד וכישלון, תהיה נטייתם להימנע ככל האפשר מלהתקרב לרגשות אלה.

בריחה ממפגש עם רגשות כואבים, המקרבים אותם לאזורי החולשה והבושה, מעצימה מצידה מנעד רחב של ביטויים אופציונליים לבריחה. המנעד כל כך רחב שהוא מזמן בצידו האחד התנהגויות כגון שתיקות, התחמקויות, שקרים, התקפות והאשמות של האחר ולקיחת סיכונים מיותרים, דרך התפתחות עמדות נפשיות של בלבול, דכדוך וחרדה ועד התנהגויות של הרס עצמי כמו התמכרויות לסמים, לאלכוהול ולמין, תוקפנות המופנית כלפי פנים, אלימות ובריונות רגשית, הזנחה ובקצה המנעד אפילו ניסיונות אובדניים.

הגברים האלה מתמודדים לעיתים עם ריק פנימי. הדבר מתחזק במיוחד על רקע חוסר ההלימה בין האופן שבו הסביבה רואה אותם (בטוחים בעצמם, קומפטנטיים ומקצועיים וחסינים רגשית) לבין האופן שבו הם חווים את עצמם פנימה. עולם העבודה מייצר עבורם (ובכלל) באופן אינהרנטי את הפער הזה במיוחד במצבי הלחץ, השחיקה לאורך זמן וחוסר הוודאות שמאפיינים אותו. כל אלה לא רק שמעצימים את תחושת הריקנות שלהם, אלא גם מגבירים באופן ברור את תחושת החרדה שעימה הם מסתובבים.

למרות שהצפת הנושא במפגש בינינו באופן ישיר מעלה את רמת החרדה בחדר, ברור לשנינו שכנראה אי אפשר להימנע מכך. המחיר הוא גבוה ביותר. התוצאה הכמעט מיידית של הימנעות כזו היא התרחקות מחיים אותנטיים ומאפשרות הפתיחות למה שקיים עבורם, עד כדי כך שהם מפתחים תלות (בלתי נסבלת מבחינתם) בפתרונות חיצוניים המגבירים את מיקוד השליטה החיצונית שלהם.